יום שני

זיקת ביטוח – insurable interest - "העניין הביטוחי"

בביטוח על פי שיפוי, לא ניתן לפצות את המבוטח אלא אם נגרם לו נזק, והתשלום יהיה על פי גובה הנזק. על המבוטח להראות שנגרם לו נזק, ועל כן חייב להיות קשר בין המבוטח לבין האלמנט לו נגרם נזק. כך, לא ניתן למשל לקבל תגמולים בגין ביטוח לרכוש שאינו שייך למבוטח (בעלות, שכירות, או זיקה אחרת).

בחוקים שונים יש הגדרה של מצבים היוצרים את הזיקה המקנה זכות לקבל תשלומים, כשלעתים יש הבחנה בסכומים שיתקבלו, על פי סוג הזיקה

החוק הישראלי מתעלם מהשאלות האלה של זיקה. בסעיף 55 אף מצויין כי בביטוח נכסים חייבים לשפות את המבוטח או את המוטב מחמת נזק או אובדן של הנכס המבוטח. אלא שבסעיף ב' נאמר כי הנכס יכול להיות "של המבוטח או של זולתו".

זיקת הביטוח מוגדרת לא רק לפי סוג הקשר אלא גם לפי סכום. שוכר נכס שנשרף, יקבל פיצויים לפי גודל זיקתו כשוכר, ולא על פי שווי הנכס – שישמש לקביעת סכום הפיצוי לבעלים. לדוגמא: אם שני שותפים מחזיקים נכס יחד, ואחד ביטח את הנכס בשווי מיליון דולר, והנכס ניזוק, השותף לא יכול לקבל את מלוא הסכום, אלא רק את מחציתו! חריג: הדבר לא חל על בני זוג.
שיטה זו מקוממת, שכן כשהפרמיה משולמת, חברת הביטוח לא בודקת את הבעלות, ולא שואלת שאלות, אך משהיא נדרשת לשלם – היא בודקת את המצב לאשורו. כהנא: היעילות הכלכלית מחייבת כי חברת ביטוח תערוך את הבירורים הנדרשים לעומק רק כשהיא נדרשת לשלם, ולא בכל מקרה ומקרה מראש, שכן הדבר מסרבל את העסקה וייקר את העלויות.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה