סוגי ביטוחים

1.  ביטוח רכוש - ביטוח נכסים
2.  ביטוח חבויות – ביטוחי אחריות
3.  ביטוחי חיים - ביטוחי תאונות/ ביטוחי בריאות/ ביטוחי פנסיה/ ביטוחי חיסכון (המפקח על הבנקים רצה שהבטוחה תהיה שלמה ומלאה ללווה והוא לא רצה שיהיה מחיר חברתי כבד שמישהו הלך לעולמו והם צריכים לפנות את הבית והם צריכים להמשיך לשלם, זה עניין חוזי ואינו כתוב בחוק)
1.  ריסק – לרוב, מוות. יש אירוע וסכום כסף חד פעמי, במקרה של קרות האירוע.
2.  ביטוח חיים מעורב - בנוסף לרכיב הסכום בגין הריסק, יש רכיב של חסכון.
3. ביטוח מנהלים – מקרה מיוחד של פוליסת חיים מעורבת, בד"כ עם יותר ממרכיב חיסכון אחד.
4.    ביטוח ימי ואווירי – לא חל עליו חוק חוזה הביטוח כי מדובר בעיקר בתנועה של כלי טיס וכלי שיט בן מדינות ולכן, יש את בעיית התחולה המקומית. 
5.     ביטוח חובה – חלקם מסחריים וחלקם לא, כגון: ביטוח רכב, אשר אינו וולונרטי והמבטח בוחר רק אצל מי להיות מבוטח
6.   חברות לביטוח הדדי – קבוצה בעלת מכנה משותף מקימה תאגיד, שמקבל רשיון לבטח, ומבטח רק את חבריו. קיים בעיקר בקרב קבוצות עובדים גדולות. ביטוח כזה לא נועד להפיק רווחים ומצד שני, הוא ביטוח מסחרי מבחינת הוולונטריות של המבוטחים. 
7.   ביטוח קבוצתי – מעצם חברות של המבוטח בקבוצה, המבוטח זכאי לביטוח המוצע לאותה הקבוצה.
   אבחנה בין ביטוח ארוך טווח לקצר טווח: רוב הביטוחים הם לתקופה של שנה, אך יש גם ביטוחים ארוכי טווח – כגון, ביטוח חיים.

סוגי מבטחים

קופות החולים הם תאגידים שלא למטרת רווח, המבטחים את חבריהם. דוגמא נוספת לגוף שאינו למטרת רווח ואינו מסחרי אלא מוסדר כביטוח בדין הוא המוסד לביטוח לאומי. בדיני ביטוח נתמקד בביטוח המסחרי- חוזי.
ביטוח רכב הוא יצור כלאיים – תנאי הביטוח וזהות אחד הצדדים מוכתבים מראש, אך המבוטח לא בוחר מרצון לעשות ביטוח אלא הוא בוחר רק אצל איזו חברת ביטוח להיות מבוטח.
ביטוח הוא מסחר בסיכונים - אם יש לי נכס אני חשופה לגניבה/שריפה וכיו"ב, אני עוסק בפעילות מסוימת שיכולות להיות לה חבויות כלפי צדדים שלישיים. לכן, אם אני גורמת נזק ברשלנות במהלך הפעילות ואני לא רוצה להישאר עם הסיכון הזה ואני מוכרת אותו למישהו שקונה אותו ממני בגבולות מוסכמים מראש תמורת מחיר הנקבע מראש.

זיקת ביטוח – insurable interest - "העניין הביטוחי"

בביטוח על פי שיפוי, לא ניתן לפצות את המבוטח אלא אם נגרם לו נזק, והתשלום יהיה על פי גובה הנזק. על המבוטח להראות שנגרם לו נזק, ועל כן חייב להיות קשר בין המבוטח לבין האלמנט לו נגרם נזק. כך, לא ניתן למשל לקבל תגמולים בגין ביטוח לרכוש שאינו שייך למבוטח (בעלות, שכירות, או זיקה אחרת).

בחוקים שונים יש הגדרה של מצבים היוצרים את הזיקה המקנה זכות לקבל תשלומים, כשלעתים יש הבחנה בסכומים שיתקבלו, על פי סוג הזיקה

החוק הישראלי מתעלם מהשאלות האלה של זיקה. בסעיף 55 אף מצויין כי בביטוח נכסים חייבים לשפות את המבוטח או את המוטב מחמת נזק או אובדן של הנכס המבוטח. אלא שבסעיף ב' נאמר כי הנכס יכול להיות "של המבוטח או של זולתו".

זיקת הביטוח מוגדרת לא רק לפי סוג הקשר אלא גם לפי סכום. שוכר נכס שנשרף, יקבל פיצויים לפי גודל זיקתו כשוכר, ולא על פי שווי הנכס – שישמש לקביעת סכום הפיצוי לבעלים. לדוגמא: אם שני שותפים מחזיקים נכס יחד, ואחד ביטח את הנכס בשווי מיליון דולר, והנכס ניזוק, השותף לא יכול לקבל את מלוא הסכום, אלא רק את מחציתו! חריג: הדבר לא חל על בני זוג.
שיטה זו מקוממת, שכן כשהפרמיה משולמת, חברת הביטוח לא בודקת את הבעלות, ולא שואלת שאלות, אך משהיא נדרשת לשלם – היא בודקת את המצב לאשורו. כהנא: היעילות הכלכלית מחייבת כי חברת ביטוח תערוך את הבירורים הנדרשים לעומק רק כשהיא נדרשת לשלם, ולא בכל מקרה ומקרה מראש, שכן הדבר מסרבל את העסקה וייקר את העלויות.